הַגָּדוֹל לְפִי גוֹדְלוֹ. אֲפִילוּ כְּבֶן קִמְחִית שֶׁהָֽיְתָה יָדוֹ מַחֲזֶקֶת כְּאַרְבָּעַת קַבִּין. וְהַקָּטָן לְפִי קוֹטְנוֹ. אֲפִילוּ כְּבֶן גַּמְלָא שֶׁלֹּא הָֽיתָה יָדוֹ מַחֲזֶקֶת אֶלָּא כִשְׁנֵי זֵיתִים.
תַּמָּן אַתְּ אָמַר. מְלֹא קֻמְצוֹ בְּקֻמְצ֗וֹ. וְהָכָא אַתְּ אָמַר מְלֹא קוּמְצוֹ. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מַה לְהַלָּן קוֹמֶץ הֶחָסֵר פָּסוּל וְהָכָא קוֹמֶץ הֶחָסֵר פָּסוּל. 25b חָפְנַיִם מָהוּ שֶׁיּיֵעָשֶׂה כִכְלִי שָׁרֵת לְקַדֵּשׁ. אַחֵר מָהוּ שֶׁיַּחְפּוֹן וְיִתֵּן לְתוֹךְ חָפְנָיו. מָהוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה מִידָּה לְחָפְנָיו. בְּכָל חָפְנַיִם מְשַׁעֲרִין אוֹ אֵין מְשַׁעֲרִין אֶלָּא בְחָפְנָיו. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שָׁאַל. חָפַן וָמֵת. אָחֵר מָהוּ שֶׁייִכָּנֵס בְּחָפְנָיו. אִין תֵּימַר. חָפְנַיִם עָשׂוּ אוֹתָן כִּכְלִי שָׁרֵת שָׁרֵת לַקּוֹדֶּשׁ. הָדָא אָֽמְרָה. חָפַן וָמֵת אֵין אָחֵר נִכְנַס בְּחָפְנָיו. אֵין אַחֵר חוֹפֵן וְנוֹתֵן לְתוֹךְ חָפְנָיו. וְעוֹשִׂין מִידָּה לְחָפְנָיו. וְאֵין מְשַׁעֲרִין בְּכָל חָפְנַיִם. אִין תֵּימַר. חָפְנַיִם לֹא עָשׂוּ אוֹתָן כִּכְלִי שָׁרֵת לַקּוֹדֶּשׁ. הָדָא אָֽמְרָה. חָפַן וָמֵת. אָחֵר נִכְנַס בְּחָפְנָיו. אַחֵר חוֹפֵן וְנוֹתֵן לְתוֹךְ לָפְנָיו. וְאֵין עוֹשִׂין מִידָּה לְחָפְנָיו. וּמְשַׁעֲרִין בְּכָל חָפְנַיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תמן את אומר וכו'. כלומר הניחא בקמיצת מנחה דאתה דורש מלא קומצו ובקומצו שלא יותיר ולא יחסיר:
והכא את אמר מלא קומצו. כלומר והכא בחפינת קטרת דלא כתיב בחפניו אלא מלא חפניו בלבד וא''כ נימא דהוי כמאן דדרשת מלא קומצו דמנחה דלא שמעינן שלא יחסיר ושלא יותיר אלו לא כתיב עוד בקומצו והשתא מנלן בחפינת קטרת כן:
מה להלן וכו'. דכתיב כאן מלא קומצו וכתיב בחפינה מלא חפניו מה להלן קומץ החסר פסול אף הכא קומץ החסר פסול וכלומר דילפינן מלא מלא שלא יחסיר ושלא יותיר בחפינה כמו בקמיצת המנחה:
חפנים מהו שיעשה ככלי שרת לקדש. אם חפנים דינן ככלי שרת לקדש מה שנתון בתוכן ושוב אינו נפדה כדין מה שנתקדש בכלי שרת או לא:
אחר מהו וכו'. עוד מיבעיא לן אם יכול כהן אחר לחפון ליתן לתוך חפניו של המקטיר וכן מהו שיעשה מדה כמלא חפניו ויתן לחפניו וכן מספקא לן אם בכל חפנים משערין ולא בעינן חפניו של המקטיר בדוקא או אין משערין אלא בחפניו של המקטיר:
ר' יהושע בן לוי שאל וכו'. עוד מספקא לן כהאי דשאל ריב''ל בפ' דלעיל בהלכה ג' חפן ומת וכו'. והשתא פשיט ליה דכל אלו הבעיות בתרייתא בבעיא קמייתא תליין דאם תאמר חפנים עשו אותן ככלי שרת לקדש מה שנתון לתוכן א''כ חפנים הראשונים דוקא הן ואם חפן ומת אין אחר נכנס תחתיו בחפניו לפי שכבר קידשו בחפניו של הראשון ואם יכנס אחר בחפניו ילכו הראשונים לאיבוד שכבר קידשו בכלי שרת ואין להם פדיון וכן תפשוט שאין אחר חופן ונותן לתוך חפניו לפי שהחפנים של המקטיר הן שעשו אותן ככלי שרת ולא של אחר וכן תפשוט שעושין מדה לחפניו שאם חופן במדה ג''כ החפינה בכלי שרת היא ואין הפרש בין חופן בכלי שרת ובין בחפניו שהן ככלי שרת וכן תפשוט שאין משערין בכל חפנים אלא בחפניו של המקטיר דוקא שהן הוא שעשו אותן ככלי שרת אבל אין תימר חפנים לא עשו אותן ככלי שרת וכו' דהשתא חפנים שלו לאו דוקא הן א''כ הדא אמרה וכו' ואין עושין מדה לחפניו משום דהשתא מיהת מלא חפנים בעינן ולא של מדה שהרי לאו מטעמא שהן ככלי שרת דומין אלא גזירת הכתוב הוא שיהו מלא חפנים בחפינה וכן משערין החפינה בכל החפנים דלא קפיד אלא על מלא חפנים בלבד:
הַכֹּל מוֹדִין שֶׁאִם הִכְנִיסָן אַחַת אַחַת כִּיפֵּר. אֶלָּא שֶׁהוּא עוֹבֵר מִשֵּׁם הַכְנָסָה [יְתֵירָה]. עַל אֵיזֶה מֵהֶן הוּא עוֹבֵר. חֲבֵרַייָא אָֽמְרֵי. עַל הָאַחֲרוֹנְה. אָמַר לֹו רִבִּי יוֹסֵי. אוֹמֵר לֹו. הִיכָּנֵס. וְאַתּ אָמַר הָכֵין. אֶלָּא עַל הָרִאשׁוֹנְה. תַּמָּן תַּנִּינָן. הִשְׁתַּחֲוָה אוֹ שֶׁשָּׁהָה בִּכְדֵי הִשְׁתַּחֲוָיָה. עַל אֵיזֶה מֵהֶן הוּא עוֹבֵר. חֲבֵרַייָא אָֽמְרֵי. עַל הָרִאשׁוֹנְה. אָמַר לֹו רִבִּי יוֹסֵי. אוֹמֵר לֹו. צֵא. וְאַתּ אָמַר הָכֵין. אֶלָּא עַל הָאַחֲרוֹנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
חברייא אמרי וכו' א''ל אומר לו צא ואת אמר הכין. בתמיה שהרי כשנטמא אומרים לו צא לחוץ וא''כ עיקר החיוב אחר שנטמא הוא ועל שלא יצא לחוץ והיינו על האחרונה. וגרסי' לכל הא שם בהלכה ג':
הכל מודין שאם הכניסן. להמחתה ולהכף אחת אחת בתחלה לאחת מהן וחוזר ומכניס את השניה שכיפר אלא שלכתחלה אין לעשות כן לפי שהוא עובר על הכנסה יתירה דהבאה אחת אמר רחמנא ולא שתי הבאות:
על איזה מהן. מהכנסות הוא עובר על הראשונה או על האחרונה:
חברייא אמרו על האחרונה. שהיא היא הכנסה יתירה:
א''ל ר' יוסי אומר לו היכנס ותימר הכין. בתמיה שהרי אם לא הכניס בתחלה את הכף או את המחתה אומרים לו היכנס עוד את שלא הבאת וא''כ היאך מתחייב הוא על הכנסה שניה אלא על הראשונה הוא מתחייב שלא הביא אלא אחת מהן ונכנס שלא כמצותו ונפקא מינה שאם לא הזיד אלא בשניה ושגג בראשונה אינו מתחייב כלום:
תמן תנינן. בפ''ב דשבועות נטמא בעזרה והשתחוה או ששהא כדי השתחויה או שבא לו בארוכה חייב:
על איזה מהן עובר. כלומר בכה''ג שנטמא בפנים ולא יצא לחוץ או שנכנס לפני ולפנים על איזה מהן מתחייב על הראשונה שנטמא בפנים הוא מביא קרבן או על האחרונה שלא יצא לחוץ או נכנס לפני ולפנים ונ''מ כגון שהזיד בכניסה לפני ולפנים או ביציאה לחוץ שאין חיוב קרבן על המזיד:
הִילּוּךְ בְּזָר מָהוּ. חִזְקִיָּה אָמַר. הִילּוּךְ בְּזָר כָּשֵׁר. רִבִּי יַנַּאי אָמַר. הִילּוּךְ בְּזָר פָּסוּל. מַתְנִיתַה פְלִיגָא עַל רִבִּי יַנַּאי. קִבֵּל בִּימִינוֹ וְנָתַן לִשְׂמֹאלוֹ יַחֲזִיר לִימִינוֹ. 26a וּשְׂמֹאלֹו לֹא כְזָר הִיא. תִּיפְתָּר שֶׁהָֽיְתָה שְׂמֹאלוֹ כְּלַפֵּי לִפְנִים. אָמַר רִבִּי בָּא. וַאֲפִילוּ תֵימַר. כְּלַפֵּי לַחוּץ. שַׁנְייָא הִיא הִילּוּךְ בְּזָר שַׁנְייָא הִיא מֵאֵילָיו. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. פְּשִׁיטָא יָד לֹא עָשׂוּ אוֹתָהּ כְּהִילּוּךְ. מַתְנִיתַה פְלִיגָא עַל רִבִּי יַנַּאי. נִשְׁפַּךְ מִן הַכְּלִי עַל הָרִצְפָּה וַאֲסָפוֹ כָּשֵׁר. אָמַר רִבִּי בֵּיבַי. תִּיפְתָּר שֶׁהָיָה מִתְגַּלְגֵּל כְּלַפֵּי לִפְנִים. אָמַר רִבִּי בָּא. וַאֲפִילוּ תֵימַר. כְּלַפֵּי לַחוּץ. שַׁנְייָה הִיא הִילּוּךְ בְּזָר שַׁנְייָא הִיא הִילּוּךְ מֵאֵילָיו. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. פְּשִׁיטַת יָד עָשׂוּ אוֹתָהּ כְּהִילּוּךְ. מַתְנִיתַה פְלִיגָא עַל רִבִּי יַנַּאי. נָטַל אֶת הַמַּחְתָּה בִּימִינוֹ וְאֶת הַכַּף בִּשְׂמֹאלוֹ. שַׁנְייָא הִיא שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ. יִתְלֶה אוֹתוֹ בִזְרוֹעוֹ. אֵנוֹ דֶרֶךְ כְּבוֹד. וְיַחֲלִיף. סָֽבְרִין מֵימַר. אִם הֶחֱלִיף פָּסוּל. וְיַחְתִּי. אִם הֶחְתִּי מִימִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ כָּשֵׂר. וְאָמַר אוֹף תַּמָּן. תַּמָּן אִם הֶחְתִּי פָּסוּל. [אִם הֶחֲלִיף פָּסוּל.] בְּרַם הָכָא אִם הֶחְתִּי כָּשֵׁר. אִם הֶחֲלִיף פָּסוּל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שנייא היא. במתני' שאינו יכול לעשותו בענין אחר שהרי אם יתלה אותו להכף קטרת בזרוע ימינו אינו דרך כבוד כלפי מעלה להכנס כך:
ויחליף. ליטול את המחתה בשמאלו ואת הכף קטרת שהיא עיקר העבודה בימינו. ומשני סברין מימר שאם החליף פסול שכך היא סדר העבודה ביה''כ:
ויחתי. ואכתי יעשה כך שיחתה המחתה גחלים על הכף שיטול בימינו וכשיבא להקטיר יחתה אותה מימינו לשמאלו ויתן את המחתה במקומה ויצבור הקטרת ע''ג הגחלים:
אם החתי מימינו לשמאלו כשר. כלומר וכדתנן בסדר התמיד בפ''ה מי שזכה במחתה נטל מחתת הכסף ועלה לראש המזבח ופינה את הגחלים הילך והילך וחתה וירד ועירן לתוך של זהב ומשמע שאפי' היתה אותה של זהב בשמאלו כשהחתה מימינו לשמאלו כשר וא''כ ואימור אף תמן ויחתי כלומר חוף כאן במתני' יעשה כן. ומשני תמן והיינו כאן במתני' אם החתי מימינו לשמאלו פסול וכן אם החליף להמחתה במקום הכף פסול ברם הכא בשאר סדר התמיד אם החתי מימינו לשמאלו כשר אלא אם החליף לחתות בתחלה בשמאלו הוא שפסול:
מתני' פליגא על ר' ינאי וכו'. דקתני ואת הכף בשמאלו והרי הולכה בשמאל כהולכה בזר היא:
אמר ר' בא וכו' אמר ר''י פשיטת יד לא עשו אותה כהילוך. כצ''ל וכדלעיל וכלומר מה שהוא פושט ידו לאספו מהרצפה לא עשו אותה כהילוך:
תיפתר שהיה מתגלגל. הדם כלפי לפנים להמזבח ואין באסיפתו מהרצפה משום הולכה שהרי קרוב למזבח הוא:
מתני' פליגא על ר' ינאי. דתנינן שם נשפך הדם מן הכלי שקיבל בו על הריצפה ואספו להכלי כשר והרי כשנשפך על הריצפה לא היה ראוי לזריקה וכדתנן שם לעיל בפ''ב נשפך הדם על הריצפה פסול ואפ''ה מהניא ביה תקנה וקשיא לר' ינאי:
אמר ר' זעירה. בלאו הכי ל''ק שפשיטת יד לא עשו אותה כהילוך ברגליו ואין כאן הולכה בפיסול:
אמר ר' בא ואפי' תימר. שהיתה כלפי לחוץ נמי לא קשיא ושנייא היא הילוך בזר שההולכה היא כולה ע''י הפסול ושנייא היא כאן בנתינתו לשמאל שהיא מאליו כלומר בעצמו של כהן וכשמחזיר לימינו מהניא:
תיפתר שהיתה שמאלו כלפי לפנים. להמזבח קודם שנתן לתוכה ולאו הולכה מיקריא שלא נתקרב להמזבח לתוכה והלכך מהני ביה תקנה:
מתני' פליגא על ר' ינאי. דקאמר פסול ומשמע דאין לו תקנה והתנינן בריש פ''ג דזבחים קיבל את הדם בימינו ונתן לשמאלו יחזיר לימינו ולא מיפסל במה שנתן לשמאלו וכי שמאלו לאו כזר היא דהא שמאל אינו ראוי לעבודה ואפ''ה מהני ביה שיחזיר ימינו וקשיא לר' ינאי:
כשר. מפני שהיא עבודה שאפשר לבטלה ששוחט בצדה מזבח וזורק:
הילוך בזר. הולכת הדם בזר מהו שתהא כשר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source